רושם ראשוני


מאת: דניאל דנינו

רושם ראשוני הינו טביעת הרגל הראשונה באינטראקציה בין אנשים. רושם ראשוני נבנה מאיסוף מידע דו צדדי של מראה, לבוש, דיבור והתנהגות כמכלול, כמו גם מרכיבים פנימיים כמו שפת גוף וטון דיבור. אולם, נתון מפתיע הוא שגם נעליים לבדן משאירות את טביעתן.

במחקר של גילת, בנס ושות' (2012), נשאלו נבדקים על מרכיבים אישיותיים על פי תצלומי נעליים בלבד. למרבה ההפתעה הצליחו הנבדקים לבצע שיפוט מדויק של גיל, מגדר, הכנסה ואף סוג התקשרות (חרדה*)  של הנועל וזאת רק על פי מראה נעליו.

זאת ועוד, הגילוי של ,"רושם ראשוני", מלווה אותנו עוד מתחילת האבולוציה האנושית. בעולם הקדמון, המבוסס על הישרדות החזק, היכולת לזהות חבר, אויב או בן זוג פוטנציאלי במהירות, הייתה משמעותית להישרדות ולעיתים היוותה את ההבדל בין חיים ומוות. 
התהליך הראשוני של היווצרות רושם,  אף שיחק תפקיד חשוב במיוחד בתוך שבטים וקבוצות. החלוקה ההיררכית של תפקידי הקבוצה, העלתה את הצורך בהבנה מדויקת של תכונותיו, כישוריו ומניעיו של האחר. כך, הרושם שהותיר כלאחד מחברי הקבוצה, היווה את הבסיס להחלטה האם יהיה הצייד או הלקט, וזו השפיע על התנהלות הקבוצה כיחידה הוליסטית
Ambady, N., & Skowronski, J. J. (Eds.). (2008).

בלשון הכללה, כל מפגש עם אדם חדש יוצר רושם ראשוני. רשמים אלו יקבעו לרוב את המשך מערכת היחסים שתיווצר - האם נהיה חברים או נאהבים, האם ישכרו אותנו לעבודת חלומותינו או שמא נמשיך בחיפושים, האם המשך השיחה תלווה בהרגשת קלילות או מתיחות.

כיום, נושא הרושם הראשוני בראיונות העבודה הוא מוכר ומדובר. לרוב מחפשי העבודה יש מושג מבוסס כיצד להתלבש ולהתנהג על מנת ליצור את הרושם הרצוי בראיון. אולם, התמקדות רק בהופעה והתנהגות המרואיין הינה התעלמות מחלקה השני של המשוואה, מחשבותיו והתנהגותו של המראיין.

במחקר שנעשה, נבדקה ההשערה כי ציפיות המראיינים לפני פגישתם עם המועמד משפיעות על התנהלות ראיון העבודה ואף על ההחלטה בסופו. המחקר, המתבסס על המודל של דיפבוי (דוארטי, טורבן ושות' 1994), מניח כי לאחר מעבר על קורות החיים נוצר רושם מסוים בראשו של המראיין. רושם זה יוצר הטיות התנהגותיות וקוגניטיביות המתבטאות במהלך הראיון ומשפיעות על ההחלטה הסופית -האם לשכור את המועמד לעבודה.

הטיות התנהגויות - המראיין משנה את התנהגותו על פי הציפיות שנבנו ממעבר על קורות החיים שלו. לדוגמא- אם הוא מצפה לאדם מוחצן הוא יתנהג בצורה יותר מוחצנת.
הטיות קוגניטיביות- המראיין משנה את המידע הנתון לו ומשתמש רק במידע התומך ברושם הראשוני שנוצר לו עוד לפני הראיון וזאת על ידי קשב סלקטיבי. לדוגמא - שומע רק את הדברים שקשורים לתפקידים ניהוליים ופוסח כאשר המועמד מדבר על תפקידים נוספים.

המועמדים, מצידם, מגיבים על פי התנהגות המראיין ובכך מחזקים את הרושם הראשוני שנבנה בראשו. רצף ההטיות, שלרוב מתרחש בצורה בלתי מודעת, מייצר את תופעת ה"נבואה המגשימה את עצמה", תהליך.

לסיכום, תהליך הראיון לא פשוט וכולל רבדים רבים מעבר לידע המקצועי של המועמד. ב85% מהראיונות תוצאת הראיון תקבע בדקותיו הראשונות (Ambady, N., & Skowronski, J. J. (Eds.). (2008. על מנת להתמודד מול התופעה אנו ממליצים לקיים את הראיון כאשר יש בפנינו תמונה מלאה וברורה של כישורי המועמדים, אישיותם ואמינותם ולקחת את הריאיון למקומות שיעזרו לנו להתמקד במה שחשוב להצלחה בתפקיד, צמצום הטיות/הטעיות של רושם ראשוני המתבסס על מידע מקרי וחלקי ולעיתים מכוון ומגמתי.

Ambady, N., & Skowronski, J. J. (Eds.). (2008). First impressions. Guilford Press.

Dougherty,T. W., Turban, D. B., & Callender, J. C. (1994). Confirming first impressions in the employment interview: A field study of interviewer behavior. Journal of applied psychology, 79(5), 659.

 Gillath, O., Bahns, A. J., Ge, F., & Crandall, C. S. (2012). Shoesas a source of first impressions. Journalof Research in Personality, 46(4),423-430.

לקריאה על סוגי התקשרות**:

Bretherton, I., &Munholland, K. A. (2008). Internal working models in attachment relationships: Elaborating a central construct in attachment theory.

בחזרה לרשימה >