חפש באתר

אינטלקט ארגוני

INTELLECTUAL CAPITAL - אינטלקט ארגוני

"בעידן המידע הדגש היה על הקונטקסט , בעידן האינטלקט- תוכן, ובעידן הרשת האינטרנטית- קישוריות".
תומס סטוארט.

תומס סטוארט, חבר בצוות העריכה של העיתון העסקי- " FORTUNE  ", ניו-יורק, כתב מספר מאמרים על הנושא שלאינטלקט אירגוני. בהגדרתו, האינטלקט האירגוני הינו, סכום כל הידע של כול עובדי החברה, הנותן לחברה את ייחודיותה התחרותית, או שניתן להשתמש בו בכדי לייצר רווח לחברה. Stewart, T., & Ruckdeschel, C.(1998).

על ההיסטוריה האנושית, ושינוי מחשבתי, בתוך שוק העבודה.

לאורך ההיסטוריה האנושית, ניתן לזהות ארבע מהפכות גדולות, שיצרו השלכות ארוכות טווח, ושינו את האופן בו אנו תופסים את החיים בכלל, ואת התעסוקה האנושית בפרט. הראשון, העידן החקלאי, במשך קרוב לעשרת אלפים שנה, אחריו, התפתחנו אל העידן התעשייתי שארך 200 שנה, עידן המידע שארך 50 שנה ו"העידן המושגי" שנמשך בעשר השנים האחרונות.

בין עידן לעידן, ההתפתחות האנושית התייעלה בדרך הטיפול במשאבים הטבעיים ופיתוח החברה. כל עידן קידם את ההיסטוריה האנושית וייעל את דרך הפעולה מהעידן הישן. לדוגמא, העידן התעשייתי שינה את אופי העבודה, והעביר את העובדים מהשדות ועולם החקלאות, אל עבודת-פס במבנים סגורים ומפעלים. השוני התפיסתי של אותה תקופה, התבטא במעבר מעבודת האדמה וגידול מוצרים, לעבודה כחלק מסרט-נע וייצור מוצרים באופן תעשייתי. כלומר, הצורך האנושי השתנה והצריכה, שבעבר הייתה משפחתית, התרחבה לעירונית.

זאת ועוד, חלק מההתפתחות התעשייתית, שכללה את פתיחת האפשרות לייצא ולייבא מוצרים, חיברה בין קצוות העולם ואפשרה רכישה ומכירה "ללא גבול". היווצרותו של פלח שוק חדש, שלא התבסס על אוכלוסייה מקומית, שינה את התפיסה של מהו לקוח, איך הוא נראה וכמה הוא קרוב אליי, וסלל את הדרך לעידן המידע והאינטרנט. Pietersen, W. (2010).  https://bit.ly/2ITotqH

עידן המידע, בתורו, סימל מעבר מ"בריאות ועושר" המבוססים על משאבים טבעיים, למעבר שלרווחה כלכלית המתבססת על המוח האנושי. הכפר הגלובלי שנוצר איפשר העברת וחלוקת מידע מכל הסוגים. סטוארט (1998) , מגדיר את שיא עידן המידע ב1991- השנה בה סכום הכסף שהוצא על ציוד לאיסוף מידע, היה גדול מסכום הכסף שהוצא על ציוד לעיבוד משאבים פיזיים.

המעבר לעידן המידע אפשר חיבור וזרימה של נתונים. זרם המידע החזק אפשר חיבור של דעות, מחשבות, מעשים ותופעות ברחבי העולם. הצפת העולם במידע, שינתה בתורה את הצורך האנושי, והתבטא במהירות המעבר מעידן המידע לעידן המושגי, שהיה מהיר הרבה יותר מכל התקופות שעברנו לפניו. השינוי התפישתי, התבטא בעובדה שבעוד עידן המידע עסק בנפח ותפוצת נתונים, העידן המושגי מסתכל על הנתונים במבט רחב יותר, וחושב כיצד להבין ולנהל אותם. העידן המושגי שם את הדגש על מיזוג וניהול נתונים- zoomout , בעוד עידן המידע מתקשר לניתוח הנתונים עצמם- zoom in .

כחלק מהשינוי של המעבר לעידן המושגי, היכולת לנהל ולנתח מידע הפך אף הוא לנכס אירגוני. ומכאן עלתה השאלה כיצד לכמת ידע זה? איך ניתן להכניסו למערך הפיננסי של החברה?

בעוד מנהל חשבונות מוסמך יכול לומר מהי כמות התשלומים של כל עובדי החברה, הוא לא יוכל לומר מהן העלויות של החלפת עובד מבחינת ידע וכישוריו. על פי סטוארט, האתגר הוא להבחין בין עלויות עובד לבין הערך שהעובד מביא אתו.

(לתמונה מלאה יותר של כישורים וערכי העובדים : https://bit.ly/2Uarsfv עבודה מבוססת ידע

עבודה של תכנון, פיקוח, קביעת לו"ז וניהול, הפכה לחלק מתיאור העבודה של העובד השעתי. עובד המפעל של היום נמצא בתפקיד הדורש כנראה יותר ידע ועיבוד מידע מאשר קודמו. דוגמא לזה ניתן לראות זאת בחברת Corning , אשר ב 1972 , שני שליש מעובדיה השתמשו בידיים ועבדו עם כלים, ואילו כיום, שני שליש משתמשים במוחם ועובדים עם מושגים, נתונים ומידע. דוגמא נוספת ניתן לראות ברשת "מקדונלדס", שהכניסה אוטומציה לסניפיה -מכונות המחליפות את תפקידם של המוכרים, בעוד תפקיד המוכרים שנשארו, הפך ל פיקוח על אותן מכונות ,ובעצם אחריות על הקשר בין המכונות-ללקוחות.   

בזמנים תעשייתיים קדומים, הארגון היה הבעלים של הכלים והמשאבים הרכים וכך גם את המוצר עד שנמכר. העובד הרגיל היה מוחזק מחוץ לחשיבה המערכתית הגדולה של תהליך הוצאת המוצר. כיום, עובד המידע הוא מאד תנועתי, ויכול ליישם את כישוריו בצורה עצמאית במקומות וארגונים שונים.

על פי סטוארט (1998) ,ראוי להבחין בין נתונים לבין ידע, ובין עבודת העובדים בפועל לבין הידע הצבור בראשם. לדוגמא, ההבדל בין הכרת המלאי בקופסה A ביום נתון, לעומת הידיעה היכן להשיג את המידע על המלאי בכל יום. אנשים יודעים הרבה יותר ממה שהם חושבים. וכיום יכולים לבנות לעצמם רשת של ידע רווחי מכל  עבודה/התנסות/תפקיד.  

המקורות לאינטלקט ארגוני

- ידע אנושי, היכולות של האינדיבידואל לספק פתרונות ללקוחות, ליזום ולהניע פעולות. "רעיונות הם בחינם" אולם היכולת לארגן בצורה שיטתית ולהוציא לפועל רעיון קשורה לתכונות וכישורי העובד.

- ידע מבני, היכולת "לקחת" את הידע האנושי ולשנע אותו בתוך החברה שוב ושוב על מנת ליצור רווח. ובעצם, הניהול של נכס האינטלקטואל האנושי. שימוש בצוותי חשיבה, מצגות והרצאות של נושאים בפני קהל על מנת לעורר חשיבה משותפת ושיפוץ רעיונות.

 - ידע על הלקוחות,  הערך של מערכות היחסים של הארגון עם מי שהן עושות איתם עסקים. בעידן המידע קל להכיר את ההיסטוריה, הפעולות וההחלטות של הלקוח הנוכחי וניתן מתוך כך ליצור יוזמות משותפות.

לסיכום- בניית הקריירה שלך בעידן המידע.

סטוארט (1998),מציע לעבוד במשהו שאתם אוהבים, שמעניין ושהתנסיתם בו לאורך השנים. הוא מציע להסתכל על "קריירה" כסדרה של פרויקטים. הוא מציע לחפש צוותים או שחקנים איכותיים הנמצאים בתחום, להצטרף וללמוד מהם. היתרון הוא שכאשר אתה שחקן איכותי, אחרים יחפשו אותך ותוכל לבחור את הפרויקטים שלך.

בשאלה האם ללכת על כישור כללי או ייחודי, סטוארט מציע, כישור ייחודי יספק לך יותר תעסוקה גבוהה ושכר מתאים אולם ככישור ספציפי יכול לאבד מערכו לאחר התפתחות טכנולוגית/שינוי בשוק התעסוקה. מאידך, כאשר מפתחים כישורים כלליים ניתן להיות יותר "נזילים" ולהתאים לשוק העבודה המשתנה במגוון רחב של עבודות, אולם בתשלום נמוך יותר. לתמונה רחבה יותר של הכישורים והאישיות שלך- https://bit.ly/2XsrYY4

 

מה אתם חושבים על בניית קריירה בעידן המושגי של היום? האם סטוארט צדק? כתבו לנו.

 

 

Pietersen, W. (2010).  Strategiclearning: How to be smarter than your competition and turn key insights intocompetitive advantage. John Wiley & Sons.

Rensi,E. (2018) McDonald's Says Goodbye Cashiers, HelloKiosks  .Retrieved from: https://bit.ly/2U9Qj2P 

 

Stewart, T., & Ruckdeschel, C. (1998). Intellectualcapital: The new wealth of organizations.  p; 37(7),56-59.

 

 

מאמרים נוספים
מחובר כ- התנתק
פרסם באמצעות