מעולם העבודה

יותר מחפשי עבודה ממשרות בהייטק: היחס צנח ל-0.95

לפי נתוני שירות התעסוקה, בספטמבר 2026 ירד בענף ההייטק היחס בין משרות פנויות למחפשי עבודה אל מתחת ל-1. בשיא, בפברואר 2022, הוא עמד על 7.2. מספר המשרות לא קרס. הוא עלה בכ-10%, אבל מספר המחפשים זינק ב-58%, ויותר ממחציתם בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות.

4 דקות קריאה

מה קרה

לראשונה מזה שנים רשומים בענף ההייטק בישראל יותר מחפשי עבודה ממשרות פנויות. את נתוני שירות התעסוקה פרסם כלכליסט באמצע נובמבר. לפיהם, בספטמבר 2026 ירד בענף היחס בין משרות פנויות למחפשי עבודה ל-0.95. שלוש שנים קודם לכן, בספטמבר 2023, הוא עמד על 1.35. בשיא הביקוש, בפברואר 2022, הוא הגיע ל-7.2, כשבענף נרשמו 19,878 משרות פנויות מול 2,750 מחפשי עבודה בלבד.

השינוי נובע בעיקר מגידול במספר המחפשים. בתחום המידע והתקשורת הוא עלה ב-58% בשלוש שנים, ואילו מספר המשרות הפנויות עלה בכ-10% בלבד: מ-8,800 בספטמבר 2023 ל-9,700 בספטמבר 2026. כלומר, הביקוש לעובדים לא קרס, אבל הוא רחוק מלהדביק את קצב הגידול במספר המחפשים.

גם הפרופיל של מחפשי העבודה השתנה. ב-2026 היו ל-52% ממחפשי העבודה במקצועות התוכנה חמש שנות ניסיון לפחות, לעומת 44% ב-2019. גם בקרב בעלי תואר אקדמי המצב הורע: בספטמבר 2023 היו 0.8 משרות לכל מחפש עבודה, ובספטמבר 2026 רק 0.7. בקרב עובדי המכירות והשירות, לעומת זאת, המדד עלה באותה תקופה מ-1.2 ל-1.5. במשק כולו נרשמו בספטמבר כ-148 אלף משרות פנויות, לעומת 169 אלף מחפשי עבודה הרשומים בשירות התעסוקה (בנתונים מנוכי עונתיות).

למה זה חשוב

היחס בין משרות פנויות למחפשי עבודה הוא אחד המדדים הפשוטים לכוח המיקוח בשוק העבודה. כשהוא מעל 1, יש יותר משרות מאנשים פנויים, והשוק נוטה לטובת העובדים. כשהוא יורד מתחת ל-1, הכוח עובר למעסיקים. במשך יותר מעשור היה ההייטק הענף שבו המעסיקים התחרו על העובדים, ועכשיו הוא חצה את הקו הזה.

המגמה נמשכת כבר זמן רב. לפי דוח קודם של שירות התעסוקה, שפורסם ביולי, מספר מחפשי העבודה מההייטק הגיע במאי לשיא של 16,300. בתוך כך כמעט שולש חלקם מכלל מחפשי העבודה במשק מאז השקת ChatGPT: מכ-4% ב-2022 לכ-11%. אנשי התוכנה היו 49% ממחפשי העבודה בענף. באוקטובר דיווח שירות התעסוקה שבשלוש השנים האחרונות עלו תביעות האבטלה של עובדי טכנולוגיות המידע ב-59.3%, וגם בתחום הניהול והמנהלה נרשמה עלייה חדה. כל זה קרה בזמן שהמספר הכולל של מחפשי העבודה ירד כמעט לרמתו שלפני המלחמה.

מה שהנתונים לא מראים חשוב באותה מידה: השכר בהייטק לא נשחק. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, באוגוסט עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בענף על 33,478 שקל, עלייה של 3.3% בתוך שנה. זה יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק, שעמד בספטמבר על 14,515 שקל ועלה ב-3.8%, מעל לאינפלציה של 1.6%. כלומר, מי שעובדים בענף עדיין מרוויחים היטב, והקושי מתרכז במי שמנסים להיכנס אליו או לחזור אליו.

מה זה אומר למחפשי עבודה ולמעסיקים בישראל

למחפשות ולמחפשי עבודה בתוכנה: התחרות היא על ניסיון לא פחות מאשר על כישורים. כשיותר ממחצית המתמודדים הם ותיקים, מי שנמצאים בתחילת הדרך מתחרים מול אנשים עם עבר מוכח. לכן כדאי לחפש גם מחוץ לחברות התוכנה עצמן, במחלקות טכנולוגיה של ארגונים מענפים אחרים. כדאי גם להציג פרויקטים ותוצרים ממשיים ולא רק רשימת שפות תכנות.

הצד של החומרה: בדוח ההון האנושי שפרסמה בקיץ תיארה רשות החדשנות ענף שבו חברות התוכנה מצטמצמות וחברות החומרה מתרחבות. אנבידיה, למשל, מעסיקה בישראל כ-6,000 עובדים לפי גלובס, כמעט פי שניים מכ-3,000 העובדים שהיו לה באוקטובר 2023. היא גם התחייבה להקים בקריית טבעון קמפוס שעשוי לאכלס עד 10,000 עובדים חדשים בתוך עשור. עם זאת, גם חברות חומרה אינן חסינות. לפי גלובס, חברת החיישנים אינוויז מקצצת כ-20% מעובדיה, בסבב הפיטורים השלישי שלה בשנים האחרונות. למי ששוקלים הסבה או התמחות, ידע בחומרה, בשבבים ובמערכות משובצות נראה כיום מבוקש יותר מפיתוח תוכנה כללי.

לבעלי תואר אקדמי: יחס של 0.7 אומר שהתואר לבדו כבר לא פותח דלתות כמו בעבר. מה שמבדל את המועמדים הוא ניסיון מעשי, התמחות בתחום צר ושילוב בין תחומי ידע.

לשוקלים מעבר תחום: במכירות ובשירות יש כיום יותר משרות ממחפשי עבודה. תפקידים שמשלבים ידע טכני עם מכירה, הטמעה או ליווי לקוחות עשויים לאפשר לאנשי טכנולוגיה לנצל את הניסיון שצברו, בלי לוותר עליו.

למעסיקים: לגייס מפתחות ומפתחים, גם בעלי ניסיון, נעשה קל יותר, ולשכר ההתחלתי יש פחות לחץ כלפי מעלה. המצב פותח הזדמנות גם לארגונים מחוץ להייטק, כמו תעשייה, פיננסים, בריאות ומגזר ציבורי, שבעבר לא הצליחו להתחרות על כוח אדם טכנולוגי. מנגד, כשיש הרבה מועמדים, נטל המיון גדל. ובענפים שבהם היחס עולה, כמו מכירות ושירות, המאבק על עובדים רק מחריף, ושימור העובדים הופך לשאלה מרכזית.

מה כדאי לעקוב אחריו

  • הנתונים החודשיים של שירות התעסוקה: האם היחס בהייטק ימשיך לרדת או יתייצב סביב 1. מספר המשרות הפנויות בענף כן עלה, וחשוב לראות אם הגידול יאיץ.
  • הרכב מחפשי העבודה: האם חלקם של בעלי הניסיון ממשיך לעלות. זה סימן לכך שהקשיים כבר לא נוגעים רק למי שנמצאים בתחילת דרכם.
  • השכר בהייטק: באוגוסט עלה השכר בענף בקצב איטי מעט מהשכר במשק כולו. אם היחס יישאר מתחת ל-1 לאורך זמן, הפער הזה עשוי להתרחב.
  • גיוסים בחומרה ובשבבים: הבנייה בקמפוס של אנבידיה בקריית טבעון אמורה להתחיל ב-2027. הקצב שבו ייקלטו שם עובדים ישפיע על כל צפון הארץ.
  • תפקיד הבינה המלאכותית: הסקרים הבאים של רשות החדשנות יראו אם מעסיקים ממשיכים לייחס לה חלק בהחלטות על גיוס ופיטורים, ואילו תפקידים נפגעים בפועל.
חזרה לכל החדשות